הקלקר הנעלם

מה ניתן ללמוד?

אם תבצעו את הניסוי בכוס שקופה, תוכלו לראות שבזמן שהקלקר “נעלם” יוצאות בועות מתחתית הכוס. קלקר עשוי מחומר הנקרא פוליסטירן (סוג של פלסטיק) מוקצף. זה אומר שבתוך הקלקר כלואות המון בועות אוויר קטנטנות.

הפוליסטירן הוא פולימר, פולימר הוא חומר שמורכב ממולקולות ענק (פולי= הרבה, מר=יחידה) הבנויות מאלפי יחידות החוזרות על עצמן כמו שרשרת פנינים. הפולימרים הפלסטיים הם חומרים שהאדם יצר באופן מלאכותי ואינם קיימים בטבע.

האצטון שבכוס, ממיס את הפוליסטירן (מפרק את הקשרים שבין המולקולות) ומשחרר את בועות האוויר שכלואות בתוך החומר, מה שגורם לו להקטין את נפחו באופן משמעותי (זה נותן אשליה שהחומר נעלם). אחרי שכל הקלקר יתמוסס באצטון, תוכלו להוציא את הפוליסטירן מהכוס בעזרת כפית. בתחילה תקבלו חומר גמיש מעט כמו פלסטלינה, אך לאחר שכל האצטון יתאדה, והקשרים הכימיים בין שרשראות הפוליסטירן יווצרו מחדש, יתקבל חומר פלסטיק קשיח.

*יש לבצע את הניסוי במקום מאוורר היטב מאחר ושאיפת אדי האצטון אינה מומלצת.

* יש להרחיק מקורות אש מאזור הניסוי מאחר והאצטון הינו חומר דליק

סיפורו המרתק של חיים ויצמן והאציטון:

סיפור מעניין על תפקידו של חיים וייצמן נשיאה הראשון של מדינת ישראל שהיה גם מדען דגול, בפיתוח דרך לייצור אצטון ששימש לייצור חומר נפץ. בכך תרם לנצחון האנגלים על הגרמנים ולהקמת מדינת ישראל.

“בשנת 1915 הסתמן בבריטניה מחסור באצטון, שהיה חיוני ליצירת חומרי נפץ. את האצטון הפיקו עד אז מסידן אצטטי. אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נשארו רוב מרבצי מחצב זה בידי הגרמנים. ויצמן נתמנה לראש מעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי בלונדון על מנת למצוא דרך חלופית לייצור האצטון, והוא אכן מצא דרך ביוכימית יעילה יחסית לייצר אצטון מתסיסה של חומרי גלם צמחיים, כמו תירס על ידי בידוד חיידק שכונה אחר כך Clostridium acetobutylicum Weizmann. על בסיס המצאתו הוקמה תעשיית חירום צבאית. שר החימוש הבריטי, לויד ג’ורג’, ושר הימייה, וינסטון צ’רצ’יל, לימים ראשי ממשלת בריטניה, התוודעו באופן אישי לוויצמן, אשר המצאתו חילצה את האדמירליות ממשבר חימוש גורלי. עבודתו זו, כמו גם פעילותו בלונדון, הגבירה את השפעתו בממשלה הבריטית, ותרמה בצורה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור ולהקמת מדינת ישראל.”