הקלקר הנעלם

עוד קסם מופלא שעומד מאחריו הסבר מדעי פשוט.

איך מעלימים מקל קלקר ארוך בשניות.

החומרים הדרושים:

  • כוס רב פעמית (לא כוס נייר, קלקר או פלסטיק חד”פ)
  • אצטון תעשייתי (אצטון להסרת לק, הוא מהול ולכן אינו מתאים לניסוי)
  • מקל קלקר ארוך.

שימו לב! האצטון רעיל ולכן, לאחר ביצוע הניסוי יש לשטוף את הכוס והידיים היטב.

מהלך הניסוי:

  • מזגו לכוס בערך ס”מ של אצטון תעשייתי.
  • הכניסו את מקל הקלקר ודחפו בעדינות.
  • מקל הקלקר יתחיל “להיעלם” בתוך הכוס.
  • לאחר שיעלם כל הקלקר הביטו בתוך הכוס. מה אתם רואים?

מה ניתן ללמוד?

אם תבצעו את הניסוי בכוס שקופה, תוכלו לראות שבזמן שהקלקר “נעלם” יוצאות בועות מתחתית הכוס. קלקר עשוי מחומר הנקרא פוליסטירן (סוג של פלסטיק) מוקצף. זה אומר שבתוך הקלקר כלואות המון בועות אוויר קטנטנות.

הפוליסטירן הוא פולימר, פולימר הוא חומר שמורכב ממולקולות ענק (פולי= הרבה, מר=יחידה) הבנויות מאלפי יחידות החוזרות על עצמן כמו שרשרת פנינים. הפולימרים הפלסטיים הם חומרים שהאדם יצר באופן מלאכותי ואינם קיימים בטבע.

האצטון שבכוס, ממיס את הפוליסטירן (מפרק את הקשרים שבין המולקולות) ומשחרר את בועות האוויר שכלואות בתוך החומר, מה שגורם לו להקטין את נפחו באופן משמעותי (זה נותן אשליה שהחומר נעלם). אחרי שכל הקלקר יתמוסס באצטון, תוכלו להוציא את הפוליסטירן מהכוס בעזרת כפית. בתחילה תקבלו חומר גמיש מעט כמו פלסטלינה, אך לאחר שכל האצטון יתאדה, והקשרים הכימיים בין שרשראות הפוליסטירן יווצרו מחדש, יתקבל חומר פלסטיק קשיח.

*יש לבצע את הניסוי במקום מאוורר היטב מאחר ושאיפת אדי האצטון אינה מומלצת.

* יש להרחיק מקורות אש מאזור הניסוי מאחר והאצטון הינו חומר דליק

סיפור מעניין על תפקידו של חיים וייצמן נשיאה הראשון של מדינת ישראל שהיה גם מדען דגול, בפיתוח דרך לייצור אצטון ששימש לייצור חומר נפץ. בכך תרם לנצחון האנגלים על הגרמנים ולהקמת מדינת ישראל.

בשנת 1915 הסתמן בבריטניה מחסור באצטון, שהיה חיוני ליצירת חומרי נפץ. את האצטון הפיקו עד אז מסידן אצטטי. אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נשארו רוב מרבצי מחצב זה בידי הגרמנים. ויצמן נתמנה לראש מעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי בלונדון על מנת למצוא דרך חלופית לייצור האצטון, והוא אכן מצא דרך ביוכימית יעילה יחסית לייצר אצטון מתסיסה של חומרי גלם צמחיים, כמו תירס על ידי בידוד חיידק שכונה אחר כך Clostridium acetobutylicum Weizmann. על בסיס המצאתו הוקמה תעשיית חירום צבאית. שר החימוש הבריטי, לויד ג’ורג’, ושר הימייה, וינסטון צ’רצ’יל, לימים ראשי ממשלת בריטניה, התוודעו באופן אישי לוויצמן, אשר המצאתו חילצה את האדמירליות ממשבר חימוש גורלי. עבודתו זו, כמו גם פעילותו בלונדון, הגבירה את השפעתו בממשלה הבריטית, ותרמה בצורה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור ולהקמת מדינת ישראל.”

אהבתם את הניסוי? רוצים להנות מניסויים נוספים?

הצטרפו לרשימת התפוצה:

[raw_html_snippet id="landing form"]

בנוסף, אני ממליצה בחום לקנות את מארזי המדען המטורף! בכל מארז 20 כרטיסיות עם ניסויים מפתיעים ומרתקים!

By |2019-02-21T22:09:31+02:00דצמבר 7th, 2012|כימיה|5 תגובות

About the Author:

j

5 תגובות

  1. אירית ינואר 11, 2015 על 10:53 pm

    מדהים מה אפשר לעשות עם חומרים פשוטים.
    הניסוי כתוב בצורה ברורה ומעניינת.
    מרתק הסיפור על הנשיא וייצמן.
    אכן יש ערך מוסף לניסוי.
    כל הכבוד.

  2. תמר קוגן מרץ 3, 2016 על 2:38 pm

    תודה על הסבירים ודוגמאות של ניסוים מחומרים מסביבינו.

  3. תמר קוגן מרץ 3, 2016 על 2:41 pm

    ניסוי מדהים,פשוט ומרשים.
    תודה.

  4. נועה מרץ 17, 2017 על 2:06 pm

    פשוט מופלא איך שזה קורה

  5. אורלי שחר אוגוסט 28, 2017 על 7:15 pm

    הניסוי מקסים לפתיחת שנה. מעלה שאלות…מעורר חשיבה וההוראות מאוד ברורות

השאר תגובה