ניסוי זה מתאים במיוחד ליחידת הלימוד על סלעים וקרקעות. הוא אמנם דורש זמן, ואת התוצאות ניתן לראות רק כעבור כמה ימים, אך התוצאה בהחלט שווה את ההמתנה.
תופעות טבע מרתקות מתגלות לעיני החוקרים דרך ניסויים פשוטים אך מרגשים. אחד מניסויים אלה הוא גידול גבישים על גבי סלע גיר באמצעות חומץ, תהליך המדגים באופן מרתק את יכולתם של חומרים שונים ליצור אינטראקציה ולייצר מבנים גיאולוגיים מרשימים.
הניסוי הבא חושף את המורכבות והיופי הטמונים בתהליכי גיבוש ושינוי כימי, תוך הפיכת חומרים פשוטים לגבישים מרהיבים. דרך תצפית זו, נוכל להבין טוב יותר את תהליכי היווצרותם של גבישים בטבע ואת העקרונות הכימיים המונחים ביסוד תופעות אלה.
לניסוי תצטרכו למצוא סלעי גיר. גיר הוא אחד הסלעים הנפוצים ביותר במישור החוף וניתן לזהות בקלות יחסית. טפטפו כמה טיפות של חומץ על הסלע, אם תראו תסיסה, כנראה שיש לפניכם סלע גיר.
חשוב!! תמיד תנסו ותבדקו שהניסוי מצליח עם הסלעים שמצאתם. ההרכב של סלע הגיר מאוד משפיע על התוצאות ולכן קחו סלע אחד, והניחו בחומץ. אם לאחר יום כבר תתחילו לראות גבישים קטנים, תוכלו לבצע את הניסוי גם בכיתה.
*ניסיתן? התלמידים התלהבו? אשמח שתשתפו אותי בתמונות ובתגובות!!
ציוד נדרש:
- קערה
- סלעי גיר
- חומץ
מהלך הניסוי:
- הניחו את סלעי הגיר בקערה
- הוסיפו חומץ עד שיכסו כמעט את כל הסלעים.
- המתינו שבוע (או עד שכל החומץ יתאדה)
*בזמן ההמתנה יש להקפיד לא להזיז את הקערה. תוך יום כבר יופיעו גבישים קטנים ולבנים שצצים מעל האבן. בכל יום הגבישים יגדלו מעט.
הגבישים יהיו עדינים והם יכולים להתנתק בקלות מהסלע בשלב הזה. לכן התאפקו לא לגעת ולא להזיז את האבנים.
מה ניתן ללמוד?
הסיפור של “אבני הפופקורן” התגלה בטעות כשסטודנט לגיאולוגיה בשם ריצ’רד ברנס מאוניברסיטת יוטה אסף מאובני אלמוגים במה שחשב שהוא אבן גיר.
הוא הניח את הממצאים בחומצה אצטית (חומץ) כדי להמיס את אבן הגיר ולשחרר את המאובנים. למחרת ראה ברנס גבישים שמתחילים לצמוח מהסלע.
ניסוי זה לא יעבוד עם כל סלע גיר, לכן חשוב לנסות לפני שמבצעים את הניסוי בכיתה.
סלעי גיר שעשירים במגנזיום יגיבו בצורה מענינת מאוד עם חומץ.
הסידן הפחמתי מתמוסס בחומץ שהוא חומצה חלשה. כשהמים בחומץ מתאדים, סידן אצטט מתרכז בחלק העליון של האבן ומצטבר. ככל שמצטבר יותר סידן, הגבישים גדלים. ככל שנחכה זמן רב יותר, הגבישים יגדלו יותר.


