את הניסוי הזה ראיתי לראשונה בפייסבוק של מכון דוידסון למדע. כל כך התלהבתי, שהייתי חייבת לנסות ולצלם :)
ציוד נדרש:
- קלמנטינה
- זיקוק
- מצית / גפרורים
מהלך הניסוי:
- העמידו קלמנטינה או תפוז על צלחת חסינה אש
- נעצו בקלמנטינה את הזיקוק. השאירו בערך סנטימטר של חומר בעירה מחוץ לקלמנטינה
- הדליקו את הזיקוק
אש כידוע, זקוקה לחמצן כדי לבעור. לכן היינו מצפים שבתוך הפרי, מקום אליו החמצן מהאוויר לא מגיע, הזיקוק יכבה.
איך אם כן אפשר להסביר את העובדה שהזיקוק ממשיך לבעור?
ובכן, בין החומרים שמרכיבים את הזיקוק יש גם חומר מחמצן (חמצן מוצק), כלומר החמצן הדרוש לבעירה קיים כבר בתוך הזיקוק ואין לו צורך בחמצן שבאוויר, למעשה זיקוק יכול להמשיך לבעור אפילו מתחת מים.
מקום נוסף בו ניתן למצוא חומרים מחמצנים הוא טילים!
כשאנו מדברים על טילים לחלל, אחת האתגרים הגדולים ביותר היא לשמור על הבעירה של הדלק בתנאים שונים, לרבות בחלל, שם אין חמצן. לכן, מנועי טילים מתקדמים משתמשים במה שנקרא “דלק חללי”, שהוא דלק המכיל את כל החומרים הדרושים לבעירה, כולל מרכיבים המספקים חמצן.
בדומה לזיקוק, בטילים משתמשים בדלקים שהם בעצם תערובות של חומרים שונים שנועדו לשמור על תהליך הבעירה אפילו בתנאים קיצוניים של חלל. דלקים אלה יכולים להיות נוזליים או מוצקים, והם כוללים מרכיבים שמשחררים חמצן כחלק מתהליך הבעירה. החמצן הזה הוא קריטי לתמיכה בלהבה וביצירת הדחף הדרוש לטיל לעלות לחלל.
