צף או שוקע?

מה ניתן ללמוד?

בניסוי זה אנו רואים שלושה כלים עם מים. כאשר מכניסים ביצה לכלי הראשון הביצה שוקעת

בשני היא צפה ואילו בשלישי היא מרחפת באמצע הכלי, איך זה יכול להיות?

ראשית נבין מהי ציפה ומה קובע מתי חפץ כלשהו יצוף ומתי ישקע.

בשביל שעצם יצוף על מים צריך שהוא יהיה פחות צפוף מהמים, כלומר המרחק בין חלקיקי החומר מהם הוא עשוי גדול יותר מאשר המרחק בין חלקיקי המים.

ככל שחומר צפוף יותר הוא יהיה גם כבד יותר ולכן ישקע.

ביצה צפופה יותר ממים ולכן שוקעת בהם, אם כן מה ההבדל בין המים בכלים השונים?

הכלי הראשון מכיל מים רגילים הכלי השני לעומת זאת מכיל מי מלח. כאשר מלח מתמוסס במים הוא נכנס בין חלקיקי המים ולמעשה ממלא את הרווחים ביניהם, כלומר הוא הופך את המים ליותר צפופים.

במצב החדש הביצה הופכת לפחות פחות צפופה ממי המלח ולכן צפה. זו אגב הסיבה בגללה אנו צפים בקלות בים המלח, שהם צפופים ביותר בגלל כמות המלח הרבה שיש בהם.

מה אם כן ההסבר לכך שהביצה מרחפת באמצע הכלי? פה עשינו טריק קטן, הכלי מלא בחציו במי מלח ומעל מי המלח מזגנו בזהירות שכבה של מים רגילים כדי שהם לא יתערבבו. המים הרגילים פחות צפופים ממי המלח ולכן צפים עליהם, זו גם הסיבה ששמן צף על פני מים, הוא פחות צפוף מהם. כאשר אנו מכניסים את הביצה למים היא מתחילה לשקוע במים הרגילים שיותר צפופים ממנה, ואז היא מגיעה לשכבת מי המלח הצפופים ועליהם היא צפה.

אם נערבב את המים נקבל תמיסה עם ריכוז מלח בינוני ואז הביצה תצוף או תשקע, תלוי מה ריכוז המלח במים.

ניסוי זה יכול להיות גם שימושי ולעזור לנו להבדיל בין ביצה טריה לביצה ישנה. ככל שהביצה ישנה יותר המים שבתוכה הולכים ומתאדים, את מקום המים בתוך הקליפה תופס אוויר. אוויר הרבה פחות צפוף ממים ויגרום לביצה לצוף, לכן אם נשים ביצה במים והיא תצוף מדובר בביצה ישנה, אם היא תשקע הביצה טריה.