מה ניתן ללמוד?

ביצה עומדת:

בשל צורתה המעוגלת לא ניתן להעמיד ביצה על ראשה. כאשר אנו מניחים את הביצה על ערמה של מלח, גבישי המלח מסביב לקליפה תומכים בה ונושאים את משקלה כמו פיגומים זעירים, למעשה אנו יוצרים משטח ישר עליו יכולה הביצה לעמוד. כאשר אנו נושפים על המלח הרוח נושאת את הגרגירים הקלים ומעיפה אותם, אולם על הגרגירים שתומכים בביצה באופן ישיר מופעל לחץ על ידי משקלה של הביצה והם נשארים במקומם. מדובר במספר קטן יחסית של גרגירים וכך נראה שהביצה עומדת ללא תמיכה.

ביצה רכה וקשה:

איך מבדילים בין ביצה קשה לביצה חיה?

ראשית ניתן לראות שביצה חיה מסתובבת לאט יותר מביצה קשה. הסיבה לכך היא שהביצה הקשה היא מוצקה לחלוטין וכאשר מסובבים אותה גם קליפתה וגם תוכנה מסתובבים בצורה אחידה וחלקה. לעומת זאת בביצה הרכה הנוזל שבפנים לא מסתובב באותו אופן כמו הקליפה אלא משתכשך בפנים ויוצר הפרעות לסיבוב שגורמות לאובדן אנרגיית סיבוב ומאטות את הביצה.

בנוסף, כאשר עוצרים את הביצה הקשה כל אנרגיית הסיבוב ניטלת ממנה באחת, לעומת זאת בביצה הרכה, החלמון והחלבון הנוזליים ממשיכים להסתובב גם לאחר שעוצרים את הביצה וכאשר עוזבים אותה הנוזל הפנימי עדיין מסתובב וגורם לביצה להסתובב גם כן.

הביצה של ניוטון:

קרה לכם פעם שנסעתם במכונית ובעת סיבוב חד הרגשתם את עצמכם נמעכים אל הדלת? חשבתם למה זה קורה? הסיבה היא עקרון ההתמדה. עקרון ההתמדה הוא אחד מחוקי התנועה הבסיסיים שניסח המדען הדגול סר אייזיק ניוטון.

לפי החוק הראשון של ניוטון הנקרא חוק ההתמדה, גוף תמיד ישאף להמשיך בתנועתו (או להישאר במקומו) כל עוד אין כוח אחר שמפריע לו. כיוון ומהירות התנועה שלו תשתנה אך ורק אם יפריעו לו. לכן, כאשר אנו נוסעים במכונית ולפתע המכונית פונה, לפי חוק ההתמדה גופנו שואף להמשיך בתנועה קדימה ואילו האוטו משנה את כיוונו לכן אנו מרגישים שגופנו נמעך אל הדלת.

במקרה שלנו הביצה שואפת להישאר במקומה. יצרנו מבנה בו מונחת מצה, מעליה גליל נייר קל שמעליו ביצה שהיא גם כן כבדה. המכה במצה גרמה לה לעוף הצידה ואיתה גליל הנייר הקל. הביצה לעומת זאת שואפת להישאר במקומה לפי החוק של ניוטון, משקלה של הביצה גורם לכך שנדרש כוח חזק יותר מאשר גליל הנייר מסוגל להפעיל כדי לגרום לה לנוע הצידה.  מרגע שהגליל שהחזיק אותה במקומה נעלם,כוח המשיכה גורם לביצה ליפול ישר כלפי מטה אל תוך המים.

ביצה צפה:

ראשית נבין מהי ציפה ומה קובע מתי חפץ כלשהו יצוף ומתי ישקע. בשביל שעצם יצוף על מים צריך שהוא יהיה פחות צפוף מהמים, כלומר המרחק בין חלקיקי החומר מהם הוא עשוי גדול יותר מאשר המרחק בין חלקיקי המים.

ככל שחומר צפוף יותר הוא יהיה גם כבד יותר ולכן ישקע. ביצה צפופה יותר ממים ולכן שוקעת בהם.

כאשר מלח מתמוסס במים הוא נכנס בין חלקיקי המים ולמעשה ממלא את הרווחים ביניהם, כלומר הוא הופך את המים ליותר צפופים. במצב החדש הביצה הופכת לפחות פחות צפופה ממי המלח ולכן צפה. זו אגב הסיבה בגללה אנו צפים בקלות בים המלח, שהם צפופים ביותר בגלל כמות המלח הרבה שיש בהם.

ניסוי זה יכול להיות גם שימושי ולעזור לנו להבדיל בין ביצה טריה לביצה ישנה. ככל שהביצה ישנה יותר המים שבתוכה הולכים ומתאדים, את מקום המים בתוך הקליפה תופס אוויר. אוויר הרבה פחות צפוף ממים ויגרום לביצה לצוף, לכן אם נשים ביצה במים והיא תצוף מדובר בביצה ישנה, אם היא תשקע הביצה טריה.

ביצה עירומה:

chicken egg structure. bird anatomy

כדי להבין את הניסוי יש להכיר את מבנה הביצה:

קליפה- הקליפה מורכבת מסידן פחמתי והוא נקבובי ומאפשר לאוויר ומים לעבור דרכו, הקליפה מצופה בשכבה דקה הנקראת קוטיקולה ששומרת עליה מכניסה של אבק וחיידקים.

קרום- מתחת לקליפה יש שני קרומים רכים אך חזקים שמגינים על הביצה מחיידקים ואיבוד מים, הקרומים עשויים מקרטין חזק, אותו חומר ממנו עשויות שערות ראשינו.

החלבון- מורכב מחלבונים שונים

החלמון מורכב מחלבונים ושומנים בנוסף לויטמינים ומינרלים חשובים. החלמון תלוי על מעין חוט המקשר אותו לקרומים ושומר אותו במרכז הביצה.

כאשר אנו שמים את הביצה בחומץ נוצרת תגובה בין הסידן לחומץ והסידן מתפרק, זה תהליך דומה למה שקורה בפינו כאשר חומצה מפרקת את הסידן שבשיניים. בתהליך הפירוק נפלט גז פחמן דו חמצני, אלו הבועות שניתן לראות מסביב לקליפה. בסוף התהליך הקליפה מתמוססת ונעלמת ונחשף הקרום הדק הפנימי, דרכו אפשר לראות את החלבון והחלמון.

זהירות הקרום עדין ונבקע בקלות.

.אהבתם את הניסוי? רוצים להנות מניסויים נוספים?

אהבתם את הרעיון? רוצים להנות מיצירות וניסויים נוספים? הצטרפו לרשימת התפוצה:

[[ טופס מוטמע]]

בנוסף, אני ממליצה בחום לקנות את מארזי המדען המטורף! בכל מארז 20 כרטיסיות עם ניסויים מפתיעים ומרתקים!