חומרים:
- שקית פס-סגור
- טוש פרמננט לא מחיק
- מעט מים
- חלון מואר שמגיעות אליו קרני השמש

אז מה עושים?
- מציירים על השקית ים, שמש ועננים. אפשר כמובן להוסיף פרטים נוספים.
- ממלאים בשקית כ3 ס”מ מים, מרוקנים את האוויר כמעט לגמרי וסוגרים היטב.
- מדביקים את השקית לחלון אליו מגיעה השמש וממתינים בסבלנות.
מה ניתן ללמוד?
קרני השמש פוגעות במקורות המים ומחממות את מולקולות המים. מולקולות המים מתאדות, עולות לאטמוספירה שם הן מתגבשות לטיפות קטנטנות ויורדות חזרה כמשקעים (גשם, ברד, שלג). משקעים אלה מגיעים בסופו של תהליך חזרה את מקורות המים. המים עוברים ממצב צבירה אחד למשנהו במחזוריות מתמדת. ככל שהטמפרטורות עולות, עולה מהירות ההתאדות של המים. אדי המים שבאוויר עולים לגובה רב שם הטמפרטורות יורדות והאדים מתעבים לטיפות מים זעירות. טיפות אלה מתחברות לעננים שנישאים עם הרוח עד ליבשה ושם ממטירים עלינו גשם.
מושגים:
מולקולה: חלקיק של חומר המורכב ממספר אטומים. במקרה שלנו מולקולה של מים מורכבת משני אטומים של מימן ואטום של חמצן.
משקעים: מים שמגיעים לאדמה מהאטמוספירה, מהעננים בצורה של גשם ברד או שלג.
אידוי: מעבר של חומר (בדוגמה שלנו מים) ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז.
עיבוי: מעבר של חומר ממצב צבירה גז למצב צבירה נוזל




תמונות מהכיתה של המורה יעל מביה”ס דרך ע”ש רונה רמון. כפר יונה:


2 תגובות
היי ענבל אני מאד מאד אשמח שתעני לי
את חושבת שיש סיכוי שנראה שוני אם נוסיף מלח למים בשקית?
חושבת על כיוון לעבודת חקר עם תלמידים….
תודה רבה על כל הניסויים המדהימים
היי,
בעיקרון לא ניסיתי אבל קצב האידוי של מים מלוחים איטי יותר ממים מתוקים אז זה יכול להיות רעיון נחמד.
השאלה היא איך בודקים את ההבדל כי ההבדל לא אמור להיות משמעותי.