אמנם בארצנו הקטנטונת אין הרבה שלג, אבל כשהשלג יורד זו חגיגה ממש. פתיתי השלג יורדים בגדלים וצורות שונים ולכל פתית שלג יש צורה מורכבת וייחודי משלו. אין שני פתיתי שלג בעלי צורה זהה.
חומרים:
- צנצנת זכוכית גדולה
- מלח לבישול
- מנקה מקטרות (רצוי בצבע לבן)
- שיפוד או מקל עץ
- פינג’ן או סיר קטן וכף
אז מה עושים?
- יוצרים צורה של פתית שלג ממנקה המקטרות, משאירים קצה ארוך של לפחות 12 ס”מ (אפשר גם ליצור כל צורה אחרת)
- מלפפים מעט מהקצה של מנקה המקטרות על גבי המקל.
- מרתיחים מים על הגז.
- מוסיפים למים הרותחים מלח.
- ממשיכים להוסיף מלח עד שהמלח לא מתמוסס יותר במים (תמיסה רוייה ביֶתֶר)
- את המים הרותחים מוזגים לצנצנת (שימו לב למזוג רק את המים בלי המלח העודף)
- מכניסים את מנקה המקטרות למי המלח, המקל יחזיק את פתית השלג במקם שלא יפול.
- מניחים בצד (ולא מזיזים) למשך 24 שעות.
אז מה קורה?
כאשר אנו מכינים תמיסה רוויה של מלח אנחנו למעשה ממלאים את הרווחים שבין מולקולות המים (חלקיקי המים) ביונים של מלח (חלקיקים של מלח מומסים במים) עד אפס מקום.
כאשר אנו מחממים את המים אנו מעלים את יכולתם להמיס מלח ואז נוצרת לנו תמיסה רוויה ביֶתֶר. כאשר המים מתקררים חוזרת יכולתם להמיס מלח לרמה הרגילה ונוצר מצב בו יש יותר מלח שמומס במים ממה שהמים יכולים להכיל, בשלב זה המלח יתחיל לצאת מהתמיסה, להתגבש ולשקוע.
תמיסה רוויה שכזו אם ניתן לה לעמוד באוויר הפתוח גם תתחיל להתאדות, אז המלח שהיה מומס במים שהתאדו אין לו מקום וגם הוא יוצא מן התמיסה ושוקע. במקרה שלנו המלח מתחיל להצטבר על מנקה המקטרות, כאשר עוד ועוד מים מתאדים, עוד ועוד מלח מצטבר על מנקה המקטרות ומתחילים להווצר לנו גבישי המלח.
גם פתית שלג הוא סוג של גביש ובכך גבישי המלח דומים לפתית שלג.
4 תגובות
הניסוי חינני וידידותי להבנה
הניסוי חינני וידידותי לעשייה ולהבנה
מקסים!!!
אפשר להשתמש במים המורתחים רק פעם אחת?
ממש לא, אבל אם עושים שוב, צריך להרתיח שוב ולהוסיף עוד מלח