הקליפה של הביצה מורכבת בעיקר מסידן פחמתי (קלציום קרבונט). זהו חומר קשיח שמעניק לביצה את המבנה והחוזק שלה, ומגן על תוכן הביצה.
הסידן הפחמתי הוא חומר בסיסי וכאשר שמים את הביצה בחומץ, קולה או מיץ ענבים הקליפה מתחילה להגיב עם הנוזל בהתאם לרמת החומציות שלו.
ציוד נדרש:
- חומץ
- קולה
- מים
- שתיה קלה – ענבים או תה קר
- 4 כוסות
- 4 ביצים
מהלך הניסוי:
- מזגו לכל כוס נוזל אחר: מים, חומץ, קולה, מיץ.
- הכניסו ביצה לכל כוס
- התבוננו בכוס וראו מה קורה.
- המתינו 24 שעות והוציאו את הביצים. מה קרה לכל ביצה?
מה ניתן ללמוד?
- הקליפה של הביצה שהייתה במים נשארה ללא שינוי.
- הקליפה של הביצה שהייתה בחומץ מתפוררת ומתרככת
- הקליפה של הביצה שהייתה בקולה חומה ומתחילה להיסדק
- הקליפה של הביצה שהייתה בתה הקר חומה.
כדי להבין את הניסוי יש להבין ממה מורכבת קליפת הביצה.
הקליפה מורכבת מסידן פחמתי והוא נקבובי ומאפשר לאוויר ומים לעבור דרכו, הקליפה מצופה בשכבה דקה הנקראת קוטיקולה ששומרת עליה מכניסה של אבק וחיידקים.
כאשר אנו שמים את הביצה בחומץ נוצרת תגובה בין הסידן לחומץ והסידן מתפרק, זה תהליך דומה למה שקורה בפינו כאשר חומצה מפרקת את הסידן שבשיניים. בתהליך הפירוק נפלט גז פחמן דו חמצני, אלו הבועות שניתן לראות מסביב לקליפה. בסוף התהליך הקליפה מתמוססת ונעלמת ונחשף הקרום הדק הפנימי, דרכו אפשר לראות את החלבון והחלמון.
זהירות הקרום עדין ונבקע בקלות.
הביצה שהייתה מושרית בקולה נצבעה בחום ונסדקה מעט. הקולה היא חומצית ולכן החומצה מגיבה עם הסידן הפחמתי בקליפה. אבל מאחר שהחומצה חלשה, הקליפה לא נאכלת אלא נחלשת מעט. במקביל הקפאין שבקולה מגיב עם הסידן וצובע את הקליפה.
אם תשטפו את הקליפה היטב או תצחתחו אותה עם משחת שיניים חלק מהצבע ירד, אבל לא הכל.
גם בתה הקר יש קפאין שצובע את קליפת הביצה. וגם כאן הקליפה הופכת חומה.
גם השיניים שלנו עשויות בעיקר מסידן כמו קליפות הביצים.
אפשר להראות לתלמידים את התגובה ולהגיע יחד איתם למסקנה שהכי בריא לשתות מים ולא שתייה ממותקת או מוגזת.
