ניסוי זה נכתב ע”י שחר נהרי, לאה מלוב וצוות ההדרכה והפיקוח על הוראת המדעים של מחוז מרכז.
הצוות תכנן שלל ניסויים שמטרתם להעביר לתלמידים את משבר האקלים והחשיבות שלנו בניסיון לצמצם את המשבר.
ניסוי ראשון – ציוד נדרש:
- דף לבן, ושחור
- 2 מדי חום
- להעשרה: נייר אדום / כחול / ירוק ומדי חום נוספים בהתאמה.
מהלך הניסוי:
- הניחו את הנייר השחור והנייר הלבן בשמש.
- הניחו על כל נייר מד חום.
- תעדו את הטמפרטורה בתחילת הניסוי, לאחר 10 דקות ולאחר חצי שעה.

ניסוי שני – ציוד נדרש:
- דף לבן, ושחור
- 4 קוביות קרח
- להעשרה: נייר אדום / כחול / ירוק וקוביות קרח נוספות בהתאמה
מהלך הניסוי:
- הניחו את הנייר השחור והנייר הלבן בשמש.
- הניחו על כל נייר 2 קוביות קרח.
- שערו מה יקרה כעבור 10 דק’. אילו קוביות קרח יותכו מהר יותר?


מה ניתן ללמוד?
אלבדו הוא ערך המתאר את מידת ההחזרה של כמות הקרינה האלקטרומגנטית ממשטח כלשהו מתוך סך האנרגיה הפוגעת.
כמות הקרינה הנקלטת מושפעת מכמה גורמים העיקריים הם סוג וצבע המשטח וזוית הפגיעה.
שלג לדוגמה, מחזיר 90% מהקרינה הפוגעת בו ופחם מחזיר 4% בלבד.
האלבדו של כדור הארץ הוא 30-40% בממוצע. באיזורי הקטבים האלבדו גבוה יותר בשל כמויות השלג הגדולות שבו ובערים האלבדו נמוך יחסית.
פעילות האדם משפיעה רבות על האלבדו של כדור הארץ וכתוצאה משינו האלבדו יש שינוי של האקלים.
על ידי בירוא יערות ובניית ישובים העלינו את האלבדו באיזורים אלה בכ3%.
אפקט האלבדו – הצבע או הגוון של המשטח משפיעים מאוד על האלבדו. בעוד שמשטח בהיר יחזיר את רוב האנרגיה, משטח כהה יספוג את רובה.
כאשר משטח סופג את הקרינה, האנרגיה מומרת לאנרגיית חום והמשטח מתחמם.
בניסוי שלנו ראינו שקוביית הקרח שהונחה על גבי נייר לבן הותכה בקצב איטי יותר מאשר קובית שהונחה על גבי נייר שחור. זה קורה בגלל אפקט האלבדו. בעוד הנייר הלבן מחזיר את רוב הקרינה הפוגעת בו, הנייר השחור בולע את רוב הקרינה ומאחסן אותה כאנרגיית חום שמאיצה את קצב ההתכה של הקרח.