יוד כאינדיקטור לעמילן

** אזהרה: בניסוי זה יש שימוש ביוד. יש לוודא שאין רגישות לחומר לפני ביצוע הניסוי.

החומרים הדרושים:

יודין (ניתן לקנות בבתי המרקחת)
מוצרי מזון שונים (פירות, ירקות, קטניות, קמחים…)
צלוחיות קטנות
פיפטה

מהלך הניסוי:

הניחו בכל צלוחית מעט מהמזון שבחרתם (כפית קמח, כפית אורז)
אם אתם לוקחים קטניות, מומלץ לחתוך את הזרעים לחצי
בפרות, ירקות וכו, חותכים פרוסה ומניחים בצלחת.
**רצוי לבחור דברים בהירים כדי שתוכלו לראות את שינוי הצבע.
טפטפו כמה טיפות של יודין על כל אחד מהמזונות שבחרתם.
המתינו כחמש דקות.

במזונות שמכילים עמילן, היודין ישנה צבעו לשחור.

מה אפשר ללמוד?

העמילן הוא חומר תשמורת של הצמחים כלומר הוא הצורה בה הצמח מאכסן את המזון שלו.

בתהליך הפוטוסינטזה נוצר סוכר הנקרא גלוקוז, את הסוכר הזה הצמח יכול לאחר מכן לפרק ולייצר אנרגיה, הגלוקוז אינו נוח לאכסון משום שהוא מסיס במים וכדי לפתור את הבעיה הזו הצמח מחבר את מולקולות הגלוקוז לשרשראות ארוכות מאוד (פולימר) שאינו מסיס במים וקל לאכסנו, השרשראות הארוכות האלו הן למעשה העמילן. כאשר הצמח זקוק לאנרגיה הוא מפרק את העמילן ומשתשמש בגלוקוז.

בני האדם ניזונים גם הם מהעמילן, ברוק שלנו ישנו אנזים הנקרא עמילאז שמפרק את העמילן והופך אותו לגלוקוז, אם תשאירו בפיכם לחם או תפוח אדמה מספר דקות תוכלו להרגיש לפתע מתיקות כאשר העמילן מתחיל להתפרק.

כדי לזהות עמילן אפשר להשתמש ביוד, כאשר יוד ועמילן מתערבבים הם יוצרים קומפלקס כימי שצבעו סגול . כך אפשר לזהות אם יש עמילן במזון אותו אנו אוכלים.

לדוגמא, בכל זרע יש עמילן. העמילן הוא פחמימה שמהווה מקור מזון עבור הצמח. לכן בזרעים יש עמילן. כאשר הצמח נובט, הוא עדיין קטן, עדיין אין בו כלורופיל ולכן אינו יכול לעשות פוטוסינתיזה ולייצר לעצמו את מזונו. בשלב הנבט, הצמח מקבל את מזונו מהמאגרים בזרע.